Page 5 - ver2
P. 5

‫מוקדמת מזו שבפועל‪ ,‬לפיכך אין היגיון שנוכחה לעד שעד מועד הפגישה עם שולמית נותר לה‬
                                                           ‫זמן רב משסברה‪ ,‬שהרי נותר לה פחות זמן משסברה‪.‬‬

                   ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬תחילה נאמר כי תמר הבחינה ששעונה ממהר‪ ,‬כלומר מורה על שעה‬
                ‫מאוחרת מהשעה בפועל‪ ,‬לפיכך אין היגיון שנוכחה לגלות שעד מועד הפגישה עם שולמית נותר‬

                                         ‫לה זמן קצר בהרבה משסברה‪ ,‬שהרי נותר לה דווקא זמן רב משסברה‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ .11‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
                 ‫כדי לקבוע איזו מן האפשרויות המופיעות בתשובות משקפת נאמנה את הדימוי שבו השתמש‬

                                                                           ‫סוויפט‪ ,‬עלינו תחילה לעמוד על דבריו‪.‬‬

                ‫סוופיט טוען שהוא מוכן להאמין כי העולם נוצר מסידור מקרי של אטומים‪ ,‬ממש כשם שיוכל‬
                    ‫להאמין כי מערבוב מקרי של אותיות הדפוס יכולה להיווצר מאמר פילוסופי גאוני‪ .‬כלומר‪,‬‬

                  ‫מכיוון שלא ייתכן שמאמר פילוסופי נוצר מערבוב מקרי של אותיות (שהרי הן מאורגנות לפי‬
                   ‫היגיון מסוים ויוצרות מילים‪ ,‬שמישהו עמל רבות כדי להביע באמצעותן רעיון כלשהו)‪ ,‬ניתן‬
                   ‫להבין שבאותו האופן‪ ,‬הוא סבור שלא ייתכן כי העולם נוצר מסידור מקרי של אטומים‪ .‬אם‬

                     ‫כן‪ ,‬סוויפט מדמה את הסידור המקרי של האטומם לערבוב מקרי של אותיות‪ ,‬ואת העולם‬
                                                                                           ‫למאמר פילוסופי גאוני‪.‬‬

                         ‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬סוויפט מדמה את העולם למאמר פילוסופי גאוני‪ ,‬שכן בשני‬
                      ‫המקרים מדובר בדבר מה שלא ייתכן כי נוצר על ידי ערבוב אקראי של היחידות הקטנות‬

                                                                                           ‫ביותר שמרכיבות אותו‪.‬‬
                ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬מדבריו של סוויפט עולה כי הוא לא סבור שמאמר פילוסופי גאוני יכול‬

                     ‫להיווצר על ידי ערבוב מקרי של אותיות‪ ,‬ומכאן‪ ,‬שסידור מקרי של אטומים (אשר מדומה‬
                                ‫לערבוב מקרי של אותיות) מדומה לאופן שבו לא יכול להיווצר מאמר פילוסופי‪.‬‬

                       ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בטענה שמופיעה בתשובה זו כלל אין יחס של דימוי‪ ,‬שכן סוויפט‬
                   ‫מדמה בין האופן שבו לא ייתכן שייוצר מאמר פילוסופי ובין הטענה כי העולם נוצר מסידור‬

                                                                                                ‫מקרי של אטומים‪.‬‬
                       ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בדבריו‪ ,‬סוויפט מתייחס לאופן סידור האטומים שמרכיבים את‬
                       ‫העולם‪ ,‬ולא לאמונה כי הוא מורכב מהם‪ ,‬כשם שאינו מתייחס לאמונה בדבר קיומם של‬

                                                          ‫מאמרים פילוסופיים גאוניים‪ ,‬כי אם לתהליך יצירתם‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ .12‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
                ‫כדי לקבוע איזו מן המילים שמופיעות בתשובות היא המתאימה ביותר להיות המילה "ביתָך"‬
                 ‫(הבית שלָך – גוף שני יחיד) בשפה האצטקית‪ ,‬עלינו להבין תחילה את חוקיות כינויי השייכות‬

                                                                                                          ‫בשפה זו‪.‬‬

                  ‫אם המילה "ּ ֵפלֹו" פירושה "כלב"‪ ,‬והמילה " ִאיּ ֵפלֹו" פירושה "כלבֹו"‪ ,‬אזי שכינוי השייכות של‬
                 ‫גוף שלישי יחיד הינו " ִאי"‪ .‬אם המילה "מוֹּ ֵפלֹו" פירושה "כלבָך"‪ ,‬אזי שכינוי השייכות של גוף‬
                 ‫שני יחיד‪ ,‬הינו "מֹו"‪ .‬אם המילה "נֹו ָק ִלי" פירושה " ֵביתי"‪ ,‬אזי שכינוי השייכות של גוף ראשון‬

‫‪5‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10