Page 11 - ver2

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מבנה העל של החברה הקפיטליסטית הוא המבנה הכלכלי שלפיו אי‪-‬‬
‫השוויון בהכנסות ובעושר משקף את תרומתם היחסית של בני האדם החברה‪ ,‬והוא עצמו‬
‫האידיאולוגיה הקפיטליסטית‪ ,‬ולא המקור לה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬ההבדלים בתרומתם היחסית של בני האדם לחברה הם ביטוי של‬
‫האידיאולוגיה הקפיטליסטית‪ ,‬ולא המקור לה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬האינטרסים של בעלי ההון הם המקור לאידיאולוגיה‬
‫הקפיטליסטית‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נאמר כי מסחור העבודה הוא ביטוי של האידיאולוגיה‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬שכן פירושו הפיכת כוח העבודה האנושי לאמצעי ייצור שאפשר לקנות‬
‫ולמכור‪ ,‬אשר משמש את בעלי ההון‪.‬‬

‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
‫כדי להבין למה מתייחס הביטוי "איה אלא" (שורה ‪ ,)21‬נקרא את החלק הרלוונטי בפסקה‬

‫השנייה‪.‬‬
‫"מרקס טען שהאידיאולוגיה הקפיטליסטית‪ ,‬שלפיה אי השוויון בהכנסות ובעושר משקף את‬
‫תרומתם היחסית של בני האדם לחברה‪ ,‬אינה אלא ניסיון של בעלי ההון לשמר ולהצדיק את‬
‫הפער הקיים בינם לבין מעמד הפועלים" (שורות ‪ .)20-22‬ניתן להבין כי הביטוי "אינה אלא"‬
‫מתייחס לאידיאולוגיה הקפיטליסטית‪ ,‬שכן מרקס טוען שהיא למעשה רק (אינה אלא = רק)‬

‫ניסיון של בעלי ההון לשמר ולהצדיק את פער המעמדות שקיים בחברה‪ .‬חלקו האמצעי של‬
‫המשפט ("‪ ...‬שלפיה אי השוויון ‪ ...‬האדם לחברה") הוא פירוט תוכנה של האידיאולוגיה‪ ,‬והוא‬

‫מיוחס לה באופן תחבירי באמצעות "ש" השעבוד‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬תרומתם היחסית של בני האדם לחברה היא חלק הפסוקית‬
‫שמתארת את מהותה של האידיאולוגיה‪ ,‬והביטוי "אינה לא" אינו מתייחס אליה‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כפי שעולה מן האמור‪ ,‬הביטוי "אינה אלא" מתייחס לאידיאולוגיה‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬ואילו החברה המקוטבת היא חלק הפסוקית שמתארת את מהותה של‬
‫האידיאולוגיה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬הביטוי "אינה אלא" אכן מתייחס לאידיאולוגיה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬תופעת הניצול כלל אינה מופיעה במשפט ממנו לקוחה ההפניה‪,‬‬
‫וכאמור‪ ,‬הביטוי לגביו נשאלנו מתייחס לאידיאולוגיה הקפיטליסטית‪.‬‬

‫‪ .22‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
‫בפסקה האחרונה מתאורת תופעת הניכור אשר נגרמה כתוצאה ממסחור העבודה‪ ,‬כאשר אחד‬
‫הביטויים שלה הינו ניכור האדם מהטבע‪ .‬נאמר כי "העבודה אינה משקפת עוד א היצירתיות‬
‫שבה ניגש האדם לטבע‪ .‬תחת זאת העבודה משקפת את הניכור‪ :‬ניכור מהטבע – כיוון שהאדם‬
‫אינו נפגש עמו פגישה בלתי אמצעית" (שורות ‪ .)25-26‬מכך ניתן להבין כי הביטוי "נפגש עמו"‬
‫בהקשר זה מתייחס לפגישה עם הטבע‪ ,‬שכן בשל מסחור העבודה האדם לא בא עוד במגע ישיר‬

‫עם הטבע (פגישה בלתי אמצעית = ללא תיווך‪ ,‬כלומר מגע ישיר עם משהו)‪.‬‬

‫‪11‬‬